באפריל 1957 כאשר אשר היה בן שלוש שנים וחודשיים נולד יוסי.
יוסי נולד בבית החולים "אמהות" של ד"ר רוטנברג, גיסתו של מייסד
חברת החשמל פנחס רוטנברג. זה היה בית חולים קטן ליולדות בלבד. כעת כבר הורשיתי
לראות את בנינו השני זמן קצר לאחר הלידה ולא נדרשתי להמתין שמונה ימים עד לברית
מילה. בחצר בית החולים עמד אוהל פאר, מבחוץ היה נראה כאוהל צבאי גדול אבל בפנים
היה הכל מצופה שטיחים יקרים. אוהל זה היה מתנת האמיר עבדאללה - לימים מלך עבדאללה
מירדן, לידידו פנחס רוטנברג. באוהל זה היה טקס הברית מילה של יוסי. בית החולים
נסגר לפני שנים רבות ובשטחו עומדים בנינים - זה בשדרות הנשיא, בערך מול תחנת הדלק
אשר בפינת רח' החורשה.
אחותי גוסטל, אותה
לא ראיתי מאז הגירתה לארצות הברית בשנת 1938, ביקרה כאן בשנת 1958. השמחה הייתה
רבה וגם היא נהנתה, וחילקה את זמנה בין הביקור אצלנו בחיפה לבין שהייה אצל אחותנו
שרה והגיס שמחה בקבוץ חפץ חיים. ביקורה נקטע לפתע כאשר הכריזו כאן על תרגיל גיוס
מילואים לצה"ל ובטעות לא הודיעו שזה תרגיל בלבד. האמריקנים מיד הציעו
לאזרחיהם לעזוב את הארץ. כך גם גוסטל אשר טענה שפעם אחת כבר נפרדה ממשפחתה ולא
ראתה יותר את ההורים והאחות שניספו בשואה. היא לא רוצה להסתכן בפרידה מחודשת
ממשפחתה שיש לה בארצות הברית, הבעל ושני הבנים. למחרת סודרה טיסה מיוחדת, היא שבה
לאמריקה. באותו מטוס טסה גם המלכה האם אליזבט מבלגיה אשר ביקרה כאן. לווינו את
גוסטל לשדה התעופה ושם היו כל המי ומי של המדינה. החל מהנשיא בן צבי, נדמה לי שגם
בן גוריון היה, שרת החוץ גולדה מאיר, הרמטכ"ל חיים לסקוב, וגם אסתר ומשה
אילון.
בקשתי לשמור על הקשר
שזה עתה חודש ותכננתי לבקר בארצות הברית, אלא הייתה שאלה של כסף. התכנון היה
להפליג באנייה בשנת 1961, ואז, פתאום פגשתי את בן דודי הרמן אשר היה שותף בסוכנות
נסיעות. הוא סיפר שחברתו מארגנת טיסת שכר, זו טיסת השכר הראשונה שהתקיימה בארץ,
והמחיר הוא מחצית המחיר הרשמי בתוספת כמה דולרים דמי תיווך. הטיסה אורגנה עבור
ארגון האמריקנים והקנדים בישראל, ורק חברי ארגון זה רשאים להשתתף במסע. אלא - נותרו 25 מקומות ריקים. מי שרוצה לקנות מקום
כזה חייב להיות חבר בארגון אשר שמו שונה מ: "אמריקנים וקנדים בישראל" ל
- "אמריקנים וקנדים בישראל וחברים." ההצטרפות ל"חברים" עלתה
כמה לירות. כך זכיתי בטיסה זולה בהרבה ממחיר הפלגה באנייה. זה היה בקיץ שנת 1961.
בארצות הברית הכרתי
לראשונה את גיסי מרטי. בחור מגודל כזה שפע טוב לב ומהרגע הראשון התיידדנו. הם
התגוררו בקרבת וושינגטון הבירה יחד עם שני בניהם, רון בן 18 שנה ומייקל בן 14. תוך
כדי שהייה שם בקרתי בשגרירותנו. באותו זמן נזקקו לעובד זמני ונתקבלתי מיד כי היה
לי כמובן אישור בטחוני. בעבודה שם הרווחתי כמה דולרים ובכסף זה ביליתי בסוף עוד
שבוע ימים בניו יורק.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה