מוצא אמי מלי היה מסביבה גיאוגרפית וחברתית שונה.
היא נולדה בעיירה קטנה בבוואריה ששם הייתה קהילה יהודית, ואביה היה מורה בסמינר
הכנה למורים יהודים דתיים. היא הייתה אחת משבעה ילדים. לאחר מות אביה, בהיותה נערה
צעירה, התקשתה אמה לטפל בשבעת ילדיה, ואמי התחנכה אצל אחות האם, קלרה נוי, שהייתה
נשואה למורה בעיר הנאו שבקרבת פרנקפורט. לאחר נישואיה עם אבי עסקה אמי בניהול משק
הבית של משפחתנו הגדולה ובחינוך חמשת הילדים. יחד עם אבי סבלה לא רק את הסבל
הפיסי, אלא גם את הסבל הנפשי לאחר שנפרדה מאחותי גוסטל, מאחי יהודה וממני, שהצלחנו
לעזוב את גרמניה. על אף ביטויי התקווה שעוד נזכה להתראות, ברור שתחושת הלב הייתה
שונה. על אף צמצום רציני ביותר בחלוקת מזון לכלל האוכלוסייה, וליהודים במיוחד,
בטוחני שעם מצרכי המזון הזעומים היא ידעה להכין מטעמים, כפי שאני גם זוכר את המזון
הטעים שידעה להכין במטבח ללא בשר. תאריך שילוחה למזרח לא ידוע, אני מניח שזה היה
באמצע שנת 1942, ואולי לפני כן. ברשימות שנתפרסמו לאחר המלחמה צויין שהיא נשלחה
לאיזביקה ושם נעדרה. איזבקה היה מחנה איסוף או מיון ליהודים ליד לובלין, בטרם נרצחו
כולם. הי"ד.
מבין אחיה ואחיותיה, אחות אחת נפטרה כילדה קטנה
ממחלה ובעקבות זאת כתב אביה ספר של סיפורי התורה, סיפורים שרצה לספר לבתו אילו
נשארה בחיים. עותק צילום של ספר זה Biblische
Geschichten מצוי ברשותי. האח הבכור, יוסף, היה סוחר בעיר פרייבורג אשר ביער
השחור, ובשנת 1938 עלה ארצה ונפטר בחיפה בשנת 1964. אח נוסף, גאבר (גבריאל) היה
פעיל בקהילה היהודית של פרנקפורט ומסיבה לא ידועה לי היגר עם משפחתו לשוויצריה
מספר שנים לפני עליית היטלר לשלטון, חי ונפטר בעיר בזל. הוא היה כנראה סוחר וכן
היה פעיל בקהילה החרדית, כעין קהילת בת של קהילתנו בפרנקפורט.
האח ליאו, מוכר לכם כ"דוד ליאו" נלחם
ונפצע קשה במלחמת העולם הראשונה. הוא התיישב בעיר ברסלאו במזרחה של גרמניה, כיום
וורוצלב שבפולין, שם היה סוחר תרופות. בשנת 1934 או 1935 עלה ארצה ובחיפה היה בעל
בית מסחר לתרופות. הוא ואשתו הביאו לעולם 8 בנות. ליאו היה אדוק קיצוני אבל בניגוד
לחלק מהחרדים המוכרים לנו כיום והמנסים לכפוף את דעתם על הזולת, הוא העדיף להחמיר
עם עצמו ולא עם אחרים, ושמר אתנו על יחסי משפחה טובים. נפטר בשיבה טובה בשנת 1978 או 1979 ועד ליומו
האחרון עבד בבית המסחר ואת זמנו הפנוי וממונו הקדיש למעשי צדקה, זאת בתאום מלא עם
אשתו, דודתנו קלרה, אשר בצדיקותה לא נפלה ממנו. דוד ליאו נפטר תוך כדי חתימה על
צ'ק לצרכי צדקה.
האחות שרי (כנוי חבה של שרה) היגרה בגיל צעיר
לארצות הברית שם נישאה לקרוב משפחה בשם אדלר ונולדו להם שני בנים. היא נפטרה
בתחילת שנות החמישים של המאה העשרים. האחות הצעירה מו (חולם), שמה המלא היה מוזלה,
והיא נקראה על שם אביה מוזס (משה) אשר נפטר בגיל צעיר בטרם לידתה. דודה זו הייתה אהובה על כולנו. היא
נישאה לעורך הדין זיגברט (דוד זיג)
ויקסלבאום, אישיות ידועה בפתח תקוה. הוא היה יהודי דתי וסובלני, בחו"ל נמנה
על פעילי היהדות הדתית הציונית. בנוסף לעסקי עריכת הדין שלו הוא היה סופר מחונן,
ובחו"ל חיבר ספרי בלשים אשר פורסמו בהמשכים בשבועונים מצויירים וספריו הוצאו
בהוצאת הספרים היוקרתית "אולמן" בגרמניה. משפחה זו עלתה ארצה בשנת 1933.
הדוד נפטר בשנת 1958 ממחלת כבד והדודה הלכה לעולמה בשיבה טובה בשנת 1984 או 1985.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה