יום שבת, 1 בנובמבר 2014

התואר בלימודי ארץ ישראל ולידת הנכדים

 בשנים הבאות נסעתי עוד מספר פעמים למשימות שונות בחו"ל, הנסיעה האחרונה בתפקיד הייתה בשנת 1976, אז כבר הייתי בן 53 שנה ותפקידי האבטחה בוצעו על ידי בחורים יותר צעירים אשר אומנו במיוחד למשימות אלה.

  העבודה הרגילה הייתה מעניינת אבל בכל זאת שבעתי מאותו עיסוק, מה עוד שנתקבלו סדרי עבודה חדשים אשר צמצמו את מרחב הפעילות החופשי, ובמובן זה גם צמצום פעילות יצירתית. הכל היה צריך להעשות בהתאם להנחיות, הנחיות אשר לא תמיד תאמו את הצרכים המקומיים. בחיפה גם לא הייתה אפשרות קידום, לשם כך הייתי חייב לעבור לתל אביב. סברתי שמוטב להישאר בחיפה, למקרה שהבנים, או אחד מהם ירצו ללמוד בטכניון, יוכלו להמשיך לגור אתנו ונוכל לעמוד בדרישת דמי למוד. מאידך, אם נגור באזור תל אביב והם ירצו ללמוד בטכניון, נתקשה לעמוד בעומס הנטל הכספי של שכר לימוד, דיור ומזון.  בדקתי עבורי אפשרות ללמוד הדרכת תיירים. מקצוע זה נראה לי מעניין, ובעקר מפני שהיה קשור בנסיעות וטיולים ברחבי הארץ. קבלתי אשור ממקום העבודה ללמוד בקורס מדריכי תיירים, ולאחר בחינה גם נתקבלתי לקורס זה. בדקתי את מערכת השעורים והתברר שעומס הלמודים אינו מאפשר לי המשך עבודה סדירה, לכן נאלצתי לוותר על כך.

  בשנת 1981 נסענו אסתר ואני לסיור מקיף בארצות הברית. לשם כך קנינו "ויזה" בלתי מוגבלת, ז.א. מינוי טיסות במספר בלתי מוגבל וכך טסנו ממזרח המדינה הענקית הזו עד לחוף המערבי, ובדרך יותר צפונית חזרנו שוב מזרחה. באתרים מעניינים במיוחד שכרנו מכונית, ביקרנו בקניון הגדול, מספר ימים סיירנו בסן פרנציסקו, משם דרך סולט לייק סיטי לפרק ילוסטון שגודלו כשליש מגודל מדינת ישראל. מסולט לייק סיטי טסנו לבפלו, ביקרנו במפלי הניאגרה ונסענו משם ומסביב לאגם ענק דרך טורונטו למונטריאול ומשם לבוסטון לידידינו משפחת ארונסון. כמובן ביקרנו בניו יורק ואצל אחותי בוושינגטון. השתהינו ליממה בלס וגס, כך גם בלוס אנג'לס שם נפגשנו עם האחיין רון אוברמן אשר הזמין אותנו למסעדות פאר של שחקני הוליווד. בניו יורק נפגשנו עם בן דודי מנפרד (בובל) פלאוט, אדם נהדר אשר לצערנו נפטר זמן לא רב לאחר מכן. גם אשתו בלנקה הלכה לעולמה. אין לנו קשר עם ילדיהם גבי, הוא כנראה עוסק בבורסה או ביהלומים. הבת לאה נישאה לרופא חרדי וילדה לו המון ילדים, הידיעה האחרונה משנת 1994 מסרה על 9 צאצאים. הבת הקטנה אווה-חוה נישאה גם כן לאדם דתי בארצות הברית.
   כשבועיים אחרי שובנו ארצה התחתנו אשר ואריאלה במזל טוב, ועד לכתיבת קורות חיי נולדו להם שלשה ילדים, ולנו שלשה נכדים נהדרים. הדס הבכורה נולדה בשנת 1984. רותם, ילידת 1988, ואילו עמית-ישראל נולד בארה"ב בשנת 1996.

  בשנת 1983 החלטתי לפרוש מהעבודה, לרשותי כבר היו מלא זכויות הפנסיה והחל מגיל ששים היה אפשר לצאת לגמלאות. נרשמתי ללימודים באוניברסיטת חיפה, לחוגי לימודי ארץ ישראל והיסטוריה של עם ישראל. הלמודים התחילו באוקטובר 1983 ומאד נהניתי. דווקא בעת ההיא התפתח אצלי ירוד (קטרקט) ותוך מספר שבועות ממש התעוורתי בעין ימין ונאלצתי לעבור ניתוח להשתלת עדשה. לא יכולתי לגשת לבחינות סמסטר וגם אחרי הניתוח נדרשה העין למנוחה של שנים עד שלשה חדשים. נאלצתי להפסיק את הלמודים וחזרתי לעבודה, כי פרישתי הפורמלית טרם בוצעה. בשנת 1985 פרשתי סופית וחזרתי ללמוד באוניברסיטת חיפה, שם סיימתי תאר ראשון בלמודי ארץ ישראל ותולדות עם ישראל, והמשכתי בלמודי תואר שני אותו סיימתי בחוג לתולדות עם ישראל.

  תקופת הלימודים הייתה מעניינת וגם היוותה תעסוקה כמעט מלאה. בגמר הלמודים ולאחר קבלת התואר הצטרפתי לצוות מתנדבים העוסקים בחקר השואה ובדוקומנטציה.

  אחד המניעים העיקריים ללמוד היו השאלות שהטרידו אותי לאחר השואה, ואולי גם מוסר כליות על שאני זכיתי להימלט ולשרוד, ובני משפחה אחרים לא זכו. את ההווי של חיי היהודים בערי גרמניה עד תחילת שנת 1939 הכרתי באופן אישי. האסון שהתרחש על יהדות גרמניה החל מתקופת הגירוש והשילוח ההמוני באוקטובר 1941 ולאחר מכן, הצטייר כתהום שקשה לי לחקור ולבדוק. בין לבין, דהיינו בין אפריל 1939, חודש עלייתי ארצה, לאוקטובר 1941 היו שנתיים וחצי, ולחלק מיהודי גרמניה אשר שולחו בשנת 1942, נותרו עוד שלוש שנים ואף מעט יותר. בשנים אלו הם התקיימו איכשהו, בצרות איומות, אבל התקיימו. רציתי לדעת מה היתה צורת חייהם. איך קמו בבוקר ומה עשו עד שהלכו לישון. איך היו חיי הקהלה. איך התקיימו מבחינה גופנית, ובעקר איך התבצעו פעולות הסעד העניפות שאורגנו על ידי היהודים עצמם. האם היו חיי תרבות ואיך אלה התנהלו? כל זאת בקשתי לברר ולשם כך נזקקתי לכלי מחקר שהקנו לי הלמודים באוניברסיטה. עבודת המסטר שלי, התיזה, נסבה סביב ענין זה, דהיינו חיי היום יום. בעבודה זו ניתנת לפחות תשובה חלקית לשאלות קורות היהודים בערים בתקופה הנדונה. הלמודים כשלעצמם היו גם חשובים, אפשרו תעסוקה ופעילות מוחית.

בשנת 1985 נישאו יוסי ואופירה. גם להם נולדו שלשה ילדים מקסימים: ניצן הבכורה, נולדה

ב 31 לדצמבר 1986 ובשנת 1989 נולדה התאומים , ירדן הבן ומעין הבת.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה